Marketing@hadasim.com הרב שאול חדד 10 בני ברק

התקשרו עכשיו לייעוץ והכוונה

050-5592259

מבוגרים בביתי אבות סיעודיים

נפילות של מטופלים תשושי נפש וסיעודיים, מאפיינים

התופעה שכיחה עד כדי כך, שיותר משליש מהמבוגרים מעל גיל 65 שחיים בקהילה נופלים בכל שנה (1-3). מרבית הנפילות אינן מובילות לתמותה, אך קרוב ל 10% מהנפילות מסתיימות בחבלה משמעותית, כמו שבר, חבלה רצינית ברקמה רכה או פגיעה מוחית (1-6). תדירות הפגיעות דומה בין המינים, אם כי נשים חשופות יותר לשברים וגברים- לפגיעות מוחיות (5,7).

נפילות מהוות גורם תורם עיקרי לירידה תפקודית ולניצול שרותי בריאות. ירידה תפקודית היא מצב רפואי בו התפקוד של חלק מסוים בגוף איננו תקין, עם טווח שבין ירידה קלה בתפקוד ועד לאיבוד מלא של התפקוד. איבוד מלא של התפקוד משמעותו דאגה למטופל סביב השעון. המונח "ירידה תפקודית" נקשר לרוב למגבלות פיזיות, אם כי יכול להעיד גם על מגבלות קוגניטיביות ואף רגשיות.

מגבלות תפקודיות באות לידי ביטוי באיזו שהיא ירידה שבולטת לסביבה. לדוגמא, מגבלה תפקודית בידיים עשויה לבוא לידי ביטוי בחוסר אפשרות לאחוז בבטחה כוס או מזלג. באשר לנושאים רגשיים, התפתחות של דיכאונות, פוביות (פחדים) והפרעות של חרדה הם כולם מצבים שניתן לסווג כליקויים, ביחד עם האבחנה של שיטיון (דמנציה) או סוגים נוספים של מחלות נפש.

אחת ההגדרות לאפיון ירידה תפקודית היא, שהירידה ביכולת הפיזית או המנטאלית, גם אם נמוכה, מספיקה כדי להפריע בביצוע מטלות יומיות. לדוגמא, אם אדם חווה נפילה חמורה, ובאזור ציבורי הומה אדם, עם תוצאה של שבר שהתאחה, ואף חוזר להליכה נורמאלית אך התפתח אצלו "בעת חוץ" (agoraphobia), פחד קיצוני או לא הגיוני ממקומות הומי אדם או ממקומות ציבוריים צפופים, יכולתו של אדם זה לעבוד מחוץ לבית או להשתתף בפעילויות חברתיות עשויה להצטמצם באופן משמעותי.

דוגמא נוספת לירידה תפקודית היא מצב לאחר שבר, בירך לדוגמא, שהתאחה, והאדם חזר להליכה עצמאית אך הליכתו איטית ונדרש לו זמן ארוך יותר לקניות וסידורים עבור הבית. בנוסף, לעיתים קרובות השבר אמנם מתאחה אך האדם חווה כאבים ועקב כך נמנע ממנו לבצע פעילויות שמגרות את הכאב. גם לזה משמעות של ירידה בתפקוד.

גורמי סיכון לנפילות

גורמי סיכון לנפילות נבדקו במחקרים, ועל פי התוצאות הבולטים שביניהם הם נפילות קודמות (מי שנפל נמצא בסיכון לנפילה חוזרת), ירידה בחוזק שרירים, אופן ההליכה (שווי משקל לקוי, ירידה בקוגניציה, שימוש באביזר עזר, ועוד), ושימוש בתרופות ספציפיות (8).

הסיכון לנפילות גדל באופן משמעותי ככל שמספר גורמי הסיכון גדל (1). תרופות מהוות גורם סיכון לנפילות, וגורם זה מורכב במיוחד. מחלות כמו דיכאון, אי ספיקת לב או יתר לחץ דם עשויות להגדיל את הסיכון לנפילה, אבל כך גם התרופות המשמשות לטיפול במחלות הללו. תופעות לוואי של תרופות, כמו חוסר יציבות, ערנות לקויה וסחרחורת מהווים גורמי סיכון לנפילות (9-13). הסיכון לנפילות אצל מבוגרים גדל באופן כללי כאשר מספר התרופות הנצרכות גדל.

נפילות ב"הדסים" מרכז סיעוד

במרכז סיעוד "הדסים" שבבני ברק יש מחלקות למטופלים תשושי נפש ולמטופלים סיעודיים. לפי משרד הבריאות, מטופל מוגדר כסיעודי (14) כאשר מתקיימים בו שני התנאים הבאים: מצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע גופני או מנטאלי, והוא סובל מבעיות רפואיות הדורשות מעקב רפואי מיומן במסגרת בעלת אופי רפואי לתקופה ממושכת. כמו כן, מתקיים בו אחד או יותר מהמצבים להלן: הוא מרותק למיטה או לעגלת נכים; ו/או אין לו שליטה על הסוגרים; ו/או הוא מתהלך בקושי רק עקב פתולוגיה או סיבוכי מחלות.

מטופל מוגדר כתשוש נפש (14) אם הוא מתהלך, וסובל מירידה משמעותית בתפקוד המוח (ירידה קוגניטיבית) במישורי זיכרון, התמצאות ואינטלקט במידה כזאת, שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות היום יום, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים (עקב אי שליטה על הסוגרים), הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.

גורמי הסיכון העיקריים לנפילות של מטופלים במרכזי סיעוד, לפי הספרות המקצועית (15) , הם היסטוריה של נפילות, הליכה עם אביזר עזר ומוגבלות מתונה. גורמי הסיכון הללו מתאימים למטופלים תשושי נפש, שמתהלכים באופן עצמאי למרות ירידה תפקודית ברורה, פיזית וקוגניטיבית. אין התייחסות לגורמי סיכון לנפילות אצל מטופלים סיעודיים. מטופלים סיעודיים אינם מתהלכים באופן עצמאי במחלקה, ונראה שישנם גורמי סיכון שבאים לידי ביטוי ביתר שאת במחלקות. אחד מהגורמים המרכזיים הוא, שאין מטפל לכל מטופל, להבדיל מהבית, שם ניתן לדאוג למטופל באופן אישי יותר.

אנו, במרכז סיעוד הדסים, זיהינו בין המטופלים הסיעודיים שתי קבוצות של מטופלים עם סיכון לנפילה על פי סוג הנפילה ועל פי היכולת התפקודית של המטופל (איסוף הנתונים התבצע לאורך שנה שלמה).

קבוצה 1. נפילות ממצב של ישיבה על כסא או כסא גלגלים/ עצמאות תפקודית פיזית בינונית (אינם עצמאיים בהליכה אך מסוגלים לרוב לקום, גם אם לא באופן עצמאי) (40%). דוגמאות שכיחות: קימה ונפילה מכסא בחדר, במקלחת או בחדר האוכל. ללא קשירת ביטחון; קימה ונפילה מכסא בחדר, במקלחת או בחדר האוכל, עם קשירת ביטחון, אך התיר החגורה; נפילה בעת ירידה מהמיטה מעל דופן מוגבהת.

קבוצה 2. נפילות תוך כדי קבלת טיפול/ לרוב מטופלים פסיביים, עם יכולת תפקודית פיזית נמוכה ביותר או לא קיימת, שמקבלים סיוע רב או מלא במעברים מיטה-כסא גלגלים (20%). דוגמאות שכיחות: החלקה מכסא רחצה בעת המקלחת או במעבר למיטה; החלקה מכסא גלגלים/מיטה בעת העברה לכסא גלגלים/מיטה על ידי מטפל אחד, ולא על ידי שני מטפלים, לפי הנוהל.

            הקבוצה הראשונה היא קבוצה עם יכולת מסוימת פיזית תפקודית, אך אינה מאפשרת למטופל להיות עצמאי, והקבוצה השנייה היא של מטופלים פסיביים לחלוטין, שהטיפול בהם דורש מיומנות והשגחה בכל זמן הטיפול.

לסיכום

מצאנו אם כן, שבמרכז סיעוד "הדסים" שבבני ברק, בו שוהים מטופלים סיעודיים, ניתן לחלק את המטופלים הסיעודיים שבסיכון לשתי קבוצות, מטופלים עם יכולת תפקודית פיזית בינונית ומטופלים עם יכולת תפקודית פיזית מועטה ביותר עד פסיביות מלאה. אלו שתי קבוצות שחשוב לשים לב אליהם. בקבוצה הראשונה, צריך להשגיח על המטופלים. בשנייה, יש לטפל במטופלים הפסיביים בזהירות יתר, לרוב על ידי שני מטפלים. יש לוודא שלקשירות ולכיסאות הרחצה סוגרים תקינים. יש לוודא תקינות דפנות המיטה. להקפיד על סגירה של כסא הרחצה, דופן המיטה וכו'. זאת, גם כאשר המטפל נמצא בסמוך למטופל. חובה להשתמש במנוף בניוד של מטופלים שזקוקים לעזרה רבה עד מלאה בניוד, ובעיקר כשמדובר במטופלים כבדים, כדי למנוע החלקתם ונפילתם תוך כדי המעברים. יש מקום לבדוק אם ניתן להשליך את התוצאות הנוכחיות על מחלקות למטופלים סיעודיים במרכזי סיעוד אחרים. 

 

ביבליוגרפיה

1. Tinetti ME, Speechley M, Ginter SF.

Risk factors for falls among elderly persons living in the community. f N Engl J Med. 1988 Dec 29;319(26):1701-7.

 

2. Stevens JA, Mack KA, Paulozzi LJ, Ballesteros MF

Self-reported falls and fall-related injuries among persons aged>or=65 years--United States, 2006. J Safety Res. 2008;39(3):345-9. doi: 10.1016/j.jsr.2008.05.002. Epub 2008 Jun 4.

 

3. Nevitt MC, Cummings SR, Kidd S, Black D. Risk factors for recurrent nonsyncopal falls. A prospective study. JAMA. 1989 May 12;261(18):2663-8.

 

4. Bishop CE, Gilden D, Blom J, Kubisiak J, Hakim R, Lee A, Garnick DW.

Medicare spending for injured elders: are there opportunities for savings?

Health Aff (Millwood). 2002 Nov-Dec;21(6):215-23.

 

5 Tinetti ME, Doucette J, Claus E, Marottoli R.

Risk factors for serious injury during falls by older persons in the community.

J Am Geriatr Soc. 1995 Nov;43(11):1214-21.

 

6. Rubenstein LZ, Josephson KR.

The epidemiology of falls and syncope.

Clin Geriatr Med. 2002 May;18(2):141-58. Review.

 

7. [Accessed August, 2014] Falls among older adults: an overview. Centers for Disease Control and Prevention Web site. http://www.cdc.gov/HomeandRecreationalSafety/Falls/adultfalls.html

 

8. Ensrud KE, Ewing SK, Taylor BC, Fink HA, Stone KL, Cauley JA, Tracy JK, Hochberg MC, Rodondi N, Cawthon.

Frailty and risk of falls, fracture, and mortality in older women: the study of osteoporoticfractures. PM; Study of Osteoporotic Fractures Research Group. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2007 Jul;62(7):744-51.

 

9. Gandhi TK, Weingart SN, Borus J, Seger AC, Peterson J, Burdick E, Seger DL, Shu K, Federico F, Leape LL, Bates DW.

Adverse drug events in ambulatory care. N Engl J Med. 2003 Apr 17;348(16):1556-64.

 

10.  Gurwitz JH, Field TS, Harrold LR, Rothschild J, Debellis K, Seger AC, Cadoret C, Fish LS, Garber L, Kelleher M, Bates DW. Incidence and preventability of adverse drug events among older persons in the ambulatorysetting. JAMA. 2003 Mar 5;289(9):1107-16.

 

11 Ziere G, Dieleman JP, van der Cammen TJ, Hofman A, Pols HA, Stricker BH.

Selective serotonin reuptake inhibiting antidepressants are associated with an increasedrisk of nonvertebral fractures. J Clin Psychopharmacol. 2008 Aug;28(4):411-7. doi: 10.1097/JCP.0b013e31817e0ecb.

 

12. Ensrud KE, Blackwell TL, Mangione CM, Bowman PJ, Whooley MA, Bauer DC, Schwartz AV, Hanlon JT, Nevitt MC; 

Central nervous system-active medications and risk for falls in older women.

Study of Osteoporotic Fractures Research Group.

J Am Geriatr Soc. 2002 Oct;50(10):1629-37.

 

13. Woolcott JC, Richardson KJ, Wiens MO, Patel B, Marin J, Khan KM, Marra CA.

Meta-analysis of the impact of 9 medication classes on falls in elderly persons.

Arch Intern Med. 2009 Nov 23;169(21):1952-60. doi: 10.1001/archinternmed.2009.357. Review. Erratum in: Arch Intern Med. 2010 Mar 8;170(5):477.

 

14. משרד הבריאות, נהלי רוחב, הגדרת מושגים-נספח 2007, מס' נוהל 0.2.1,

 www.health.gov.il/download/ng/0_2_1.pdf

 

15. Deandrea S, Bravi F, Turati F, Lucenteforte E, La Vecchia C, Negri E.

Risk factors for falls in older people in nursing homes and hospitals. A systematic reviewand meta-analysis. Arch Gerontol Geriatr. 2013 May-Jun;56(3):407-15. doi: 10.1016/j.archger.2012.12.006. Epub 2013 Jan 5. Review.

*המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. לא תהיה למשתמשים כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי hadasim.com ו/או בעליו של האתר ו/או כלפי צוות הכותבים, העורכים והיועצים המשתתפים בעריכתו.
בית אבות הדסים
נגישות
הגדלת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA