Marketing@hadasim.com הרב שאול חדד 10 בני ברק

התקשרו עכשיו לייעוץ והכוונה

050-5592259

אירוע מוחי בגיל המבוגר- אפשרויות השיקום


אירוע מוחי מהווה את הסיבה העיקרית למוגבלות נוירולוגית ארוכת טווח בארה"ב (1). בארה"ב מתרחשים כ-700,000 אירועים מוחיים בשנה, כאשר כ-75% מהם מתרחשים בבני הגילאים 65 ומעלה. בעקבות אירוע מוחי, הנפגע חשוף למוגבלויות פיזיות רבות, כתוצאה מירידה בכוח השרירים (3), ירידה בתחושה (4,5) וירידה בקואורדינציה (6,7). כאשר חווים את האירוע המוחי בגיל המבוגר נקודת הזינוק ירודה, מאחר שעקב הגיל שרירי השלד לרוב מדולדלים יותר. לאירוע מוחי יש אם כן השפעה מצטברת לתפקוד שכבר ירוד ובעל פוטנציאל נמוך יותר לשיפור תפקודי ולשיקום.


רקמת השריר היא רקמה המורכבת ממספר רב של תאים גליליים מוארכים, סיבי שריר, המסודרים במקביל ומאוגדים לשרירים. השרירים מתכווצים ומתקצרים, מתרפים ומתארכים, וכך שולטים על התנועות בגוף (הליכה, ריצה, אכילה, פעולות יומיומיות למיניהן וכל עבודה ידנית שהיא). קיימים שלושה סוגים של שרירים: שריר שלד, שריר חלק ושריר הלב. הסוגים נבדלים זה מזה בצורת הסיבים המרכיבים אותם, בעיצובם, בצורת התכווצותם ובתפקידם. פעולת השרירים מנוהלת על ידי מערכת העצבים.


    


תמונה 1: צילומי CT ממאגר הצילומים של המחברת (ד. א-נ) בעבודת הדוקטורט שלה
שטח חתך בגב תחתון בגובה L4-5 של שריר הפסואס מג'ור (Psoas Major) ומולטיפידוס עם ארקטור ספינא (Multifidus with Erector Spinae) במבט אקסיאלי של גבר בגיל 21 (a), גבר בגיל 56 (b) וגבר בגיל 80 (c).


אצל מבוגרים איבוד בשטח החתך של שרירי השלד נע בין 21%-40%, בהשוואה לצעירים בוגרים (8-9). ירידה בשטח החתך של שרירי השלד של הגוף גוברת עם העלייה בגיל (10). תמונה 1 מציגה חתך אקסיאלי של השרירים הצמודים לעמוד השדרה בגב תחתון (מותני) בגובה חוליה L4. מסת השריר (בצבע אפור) יורדת עם הגיל, כאשר שומן (בצבע שחור) חודר באופן ברור במיוחד לשרירים האחוריים (Multifidus with Erector Spinae) ותופס את מקומם של סיבי השריר. 

בסיבי שרירי השלד ניתן לזהות מבחינה תפקודית סיבים איטיים (נקראים אדומים), המיועדים בעיקר לסבולת, וסיבים מהירים (נקראים לבנים), המפיקים בעיקר כוח מתפרץ. הסיבים האיטיים, המכונים גם סיבים מסוג I, יכולים לפעול לאורך זמן ממושך אך מפיקים מתח התכווצות נמוך. הם מרכיבים שרירי שלד יציבתיים, כלומר שרירים המחזיקים את הגוף כנגד הכבידה. הסיבים המהירים, המכונים גם סיבים מסוג II, מפיקים מתח התכווצות גבוה וכך גם מתעייפים מהר יותר. סיבים אלו מרכיבים שרירים מניעים דוגמת שרירי הגפיים. שרירי השלד השונים אינם מורכבים מסוג סיב מסוים באופן בלעדי, אלא משילוב בין סוגי הסיבים ביחס ההולם את תפקידם כמייצבים (בעיקר סיבים איטיים) או כמניעים (בעיקר סיבים מהירים) או בכל שילוב אחר.

איבוד שטח חתך של השריר נקשר לתפקוד פיזי ירוד, אף אצל מבוגרים בריאים (11). אי לכך, פעילות גופנית למבוגרים צריכה לכלול תרגילי התנגדות לגפיים עליונים ותחתונים, בעיקר בשנים האחרונות של החיים, כדי להלחם בסיבי שריר מסוג II שפוחתים עם הגיל. יש צורך בשרירים חזקים ובעלי מסה ראויה לצורך פעילויות רבות. פעילויות כמו הליכה, ובמיוחד הליכה מהירה כשצריך להגיע בזמן מסוים ליעד, עליה במדרגות, עבודה במטבח וטיפול בהיגיינה אישית הם רק דוגמאות לשימוש בשרירי שלד, שצריכים להיות תקינים (הטווח של תקינות הוא רחב). בגיל צעיר כמות השרירים מספיקה לפעילות השוטפת, ויש לנו אף כמות עודפת כדי להתגבר על מצבי לחץ בהם אנו חייבים למהר בביצוע המטלה הספציפית. עם העלייה בגיל יש ירידה בכמות העודפת, אך כל עוד לא נחשף הגוף למחלות ולמגבלות בריאותיות ניתן לתפקד.

יש זקנים שאצלם דלדול השריר מואץ מסיבה זו או אחרת, ולתופעה זאת קוראים סרקופניה. שכיחות סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא שפעילות השריר מופרעת באופן קשה וקיימים חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות לחום ולקור. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים בתסמונת ה"תשישות" ואף לאחר אירוע מוחי. הסרקופניה מובילה לירידה תפקודית, ואף לתחלואה ולתמותה. 

אימון הקשור במאמץ רב על שריר רצוני מסוים, כגון אימון משקולות, מאפשר גדילה של השריר על ידי כך שהוא גורם למיקרו-טראומה בשריר, כלומר נגרמים בו קרעים זעירים. בתגובה פותח הגוף בתהליך של תיקון הקרעים, תהליך אנבולי של סינתזת מולקולות חלבון, המביא לגדילה של תאי השריר שניזוקו באימון. תהליך זה של ריפוי ובנייה של השריר עשוי לדרוש כ-48 שעות. הקרעים הזעירים הינם אחת הסיבות המרכזיות לתחושת הכאב המורגשת לאחר המאמץ.

לחלופין, במצב של תת תזונה, כאשר הגוף זקוק לחלבונים לשימושים חיוניים אחרים ואין חלבונים זמינים במחזור הדם, מביא הוא לתהליך של קטבוליזם בו הוא מפרק חלבונים ישירות מתאי השריר, תוך כדי הקטנת המסה. זו אחת הסיבות לכך שאנשים הסובלים מרעב מאבדים מסת שריר בתהליך הנקרא אטרופיה של השריר, בדומה לתהליך המתרחש עם העלייה בגיל.

עם העלייה בגיל נצפית ירידה עקיבה ביכולת האירובית, במסת השריר, בכוח השריר, בגודל סיבי השריר, האטה בחילוף החומרים, עלייה באחוז השומן, ירידה במסת העצם ובתפקוד הגופני הכללי. בנוסף, ללא אימונים מתאימים המפעילים בעיקר את סיבי השריר המהירים, יאבד האדם את יכולתו להפעילם והדבר יהיה משמעותי יותר ככל שחולף הזמן. זו, אגב, אחת הסיבות העיקריות לאיטיות רבה המאפיינת אנשים מבוגרים וקשישים לעומת צעירים.

בעקבות אירוע מוחי השרירים הפגועים מראים ירידה בשטח החתך בדומה לתהליך המתרחש עם העלייה בגיל, ללא קשר לגיל האנשים. גם בשרירי השלד בצד שאיננו נפגע באופן ברור יש ירידה בשטח החתך, אך במידה פחותה (12). אחרי האירוע, סיבים מסוג II פוחתים באופן הדרגתי.

המאמר נותן רקע קצר לסיבות לכך שניסיון לשיקום לאחר אירוע מוחי הינו בעל סיכויים פחותים יותר ככל שהאדם מבוגר יותר. יחד עם זאת, יש ביכולתנו לשפר את תפקוד גופנו בכל גיל שהוא ובמיוחד כאשר אנו בריאים ומסוגלים לבצע פעילות גופנית ולדאוג לתזונה נכונה של הגוף, וכך נבדלים אנשים מבוגרים במצבם התפקודי למרות גילאים דומים, וביכולת השיקום, אם עברו אירוע מוחי.


ביבליוגרפיה:
1. Kirshner HS, Biller J, Callahan AS 3rd. Long-term therapy to prevent stroke. J Am Board Fam Pract. 2005; 18(6):528–540. 
3. Buurke JH, Hermens HJ, Erren-Wolters CV, Nene AV. The effect of walking aids on muscle activation patterns during walking in stroke patients. Gait Posture. 2005; 22(2):164–170. 
4. Goldstein LB, Simel DL. Is this patient having a stroke? JAMA. 2005; 293(19):2391–2402.
5. Zerwic JJ, Ennen K, DeVon HA. Stroke. Risks, recognition, and return to work. AAOHN J. 2002; 50(8):354–359. 
6. Ustinova KI, Fung J, Levin MF. Disruption of bilateral temporal coordination during arm swinging in patients with hemiparesis. Exp Brain Res. 2006; 169(2):194–207. 
7. Lewis GN, Perreault EJ. Side of lesion influences bilateral activation in chronic, post-stroke hemiparesis. Clin Neurophysiol. 2007; 118(9):2050–2062. 
8. Jubrias SA, Odderson IR, Esselman PC, Conley KE. Decline in isokinetic force with age: muscle cross-sectional area and specific force. Pflugers Arch. 1997; 434(3):246–253. 
9. Doherty TJ. Invited review: Aging and sarcopenia. J Appl Physiol. 2003; 95(4):1717–1727. 
10. Frontera WR, Hughes VA, Fielding RA, Fiatarone MA, Evans WJ, Roubenoff R. Aging of skeletal muscle: a 12-yr longitudinal study. J Appl Physiol. 2000; 88(4):1321–1326. 
11. Visser M, Kritchevsky SB, Goodpaster BH, et al. Leg muscle mass and composition in relation to lower extremity performance in men and women aged 70 to 79: the health, aging and body composition study. J Am Geriatr Soc. 2002; 50(5):897–904. 
12. Scelsi R, Lotta S, Lommi G, Poggi P, Marchetti C. Hemiplegic atrophy. Morphological findings in the anterior tibial muscle of patients with cerebral vascular accidents. Acta Neuropathol. 1984; 62(4):324–331.


*המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. לא תהיה למשתמשים כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי hadasim.com ו/או בעליו של האתר ו/או כלפי צוות הכותבים, העורכים והיועצים המשתתפים בעריכתו.
בית אבות הדסים
נגישות
הגדלת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA