Marketing@hadasim.com הרב שאול חדד 10 בני ברק

התקשרו עכשיו לייעוץ והכוונה

050-5592259

. דמנציה

דמנציה היא שם כולל לקבוצת תופעות המתבטאות בפגיעה תפקודית שמקורה ירידה בזיכרון ובהמשך פגיעה ביכולת ההבנה, הדיבור והתנועה, יכולת הזיהוי ומחיקת האישיות.
 
הגורמים למחלה מגוונים. דמנציה יכולה להיות חלק ממהלך פעיל במחלות כמו פרקינסון, הנטיגנטון ואפילו איידס ויכולה להיות תוצאה של תהליך קליני של אוטמים מוחיים. אוטמים מוחיים שכיחים יותר אצל גברים, בעיקר הסובלים מבעיות לבביות בכלל ויתר לחץ דם בפרט. האוטמים עלולים להיווצר כתוצאה מפגם במוח עצמו או מתסחיפים מאזורים מרוחקים יותר בגוף.
 
גורם נוסף לדמנציה הוא מחלת האלצהיימר. בניגוד לדעה הרווחת אין מדובר באותה המחלה. אלצהיימר היא מחלה בעלת אופי גנטי. נשאי גן 4C הם בעלי סיכוי של פי 3 לחלות במחלה הנגרמת מהצטברות משקעי חלבון מסוים במוח הגורם להתרחבות קפלי המוח והגדלת חדרי המוח. חולי אלצהיימר יראו סימני דמנציה שתלך ותחריף עם הזמן.
 
גורם לא שכיח לדמנציה הוא טראומת ראש, כלומר פגיעת ראש כתוצאה מנפילה או פגיעה אחרת בראש.
 
נהוג לאפיין את המחלה ב-3 שלבים. בשלב הראשון יבחינו בעיקר בני המשפחה הקרובים בירידה בתפקוד ובפגיעה בזיכרון קצר הטווח. בשלב זה תהיה משמעות לאישיות של החולה. אנשים אסרטיביים מטבעם יסתירו את הבלבול וישתמשו בקונפיבולציות כלומר בטכניקות להתחמקות מהודאה בשכחה או בלבול. התשובה לשאלה שהחולה אינו יודע לענות עליה תענה בהומור, או בכעס, תלוי באישיותו של החולה. חולים בשלב הזה יחושו כעס ובושה מפני שהם מודעים לקשיים שלהם. הם יזדקקו לתמיכה, לאהבה, וקבלה מצד המשפחה.
 
בשלב השני תהפוך המחלה לברורה יותר לכל מי שמקיים שיחה עם החולה. בשלב זה יתקשה החולה לדבר באופן הגיוני ובכפוף לאישיותו יסבול מחרדות, תחושות רדיפה ודיכאון. בשלב זה הוא עלול לכעוס על הקרובים לו, להאשים שגנבו ממנו דברים, שהם מדברים עליו מאחורי גבו או שהם זוממים להזיק לו. זהו שלב קשה לבני המשפחה, במיוחד אצל אנשים בעלי אופי חזק ומוחצן שמנסחים באופן ברור האשמות מאד קשות ובמקרים קיצוניים אפילו מקללים ולעיתים נוהגים גם באלימות.
 
חולים בשלב השני הופכים לקשים מאד לטיפול ביתי. וזה הזמן להתחיל לבדוק אופציות מעבר לסידור מוסדי בני משפחתם מתמודדים עם אדם שכבר כמעט ואינו דומה למי שהכירו בעבר. זהו השלב בו אין טעם לנסות לאמת את החולה עם דבריו, כלומר להעמידו על טעותו. מוטב "לזרום" אתו, גם כשנדמה שיש בזה חוסר כבוד כלפיו. הומור וחיוכים מועילים בשלב הזה. מגע גופני כמו חיבוק או ליטוף יעשה פלאים. פנים מחייכות ומרגיעות יועילו הרבה יותר מניסיונות "להסביר" לו את טעותו.
 
בשלב השלישי יאבד החולה מיומנויות בסיסיות לחלוטין. אם עדיין לא איבד את השליטה על סוגריו, זה יקרה. רפלקס הבליעה עלול להיפגע ויהיה צורך להאכילו אוכל טחון ולהשקותו נוזלים שהוסמכו. גפיים שנפגעו באירועים לבביים יסבלו מקונטרקטורות, כלומר יתכווצו ויצריכו טיפול בהם. מצבו הגופני של החולה בשלב זה ילך ויתדרדר, עד למותו. במקרים של גוף נטול מחלות רקע, יוכל אדם לחיות במשך שנים במצב זה כשהטיפול בו דומה לטיפול בתינוק בן יומו והתקשורת עימו היא רק באמצעות מגע ולעיתים קרובות ללא תגובה מצידו.
 
סטטיסטית יחלה 1% מכלל האוכלוסיה בגילאי 60-65 בעת הזאת, אולם אחוז החולים יכפיל עצמו כל 5 שנים עד שכשליש מהאנשים בני ה-80 יחלו במחלה.
 
לסיכום: כדאי לחיות את החיים במלואם ולהנות מכל יום כאילו הוא יומנו האחרון.
*המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. לא תהיה למשתמשים כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי hadasim.com ו/או בעליו של האתר ו/או כלפי צוות הכותבים, העורכים והיועצים המשתתפים בעריכתו.
בית אבות הדסים
נגישות
הגדלת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA